השנה 1991 אני בן 12, השעה 21:00 בערב יושב מול הטלוויזיה, צופה בערוץ יורוספורט ומחכה בקוצר רוח שתתחיל הסדרה של ה PBA- professional boards assosiation, הסדרה מתחילה ועל הפרק תחרות גלישת רוח בגלים ממאווי, וואו!!
צופה המום ברובי נייש, ביורן דנקרבק, מארק אנגולו, ראש רנדל ועוד רבים אחרים מפרקים את הים לחתיכות. זהו נחרט לי במוח אני רוצה להגיע לגן עדן (מאווי). עוברות להן השנים ומשדרים עוד תחרויות מהוואי והקנריים.
הבנתי שאני חייב להגיע לשם בהקדם האפשרי. בגיל 17 לאחר כמה שנות עבודה בהדרכת גלישה, יש לי כסף בצד והחלטתי שאני חייב להגשים את החלום הזה.
שבוע לפני הטיסה התיישבתי מול הורי עם הכרטיס למאווי ביד, שניהם בהלם מוחלט…
טס לניו יורק משם ללוס אנג׳לס ומשם למאווי. המטוס מגיע להוואי, יום שמש בהיר עם שורות של גלים מהסרטים, לא אשכח את הרגע הזה לעולם פשוט מחזה מרהיב.
יורד בשדה התעופה הקטן שבמאווי, קים בא לאסוף אותי ונסענו לפאייה לבית של הישראלים. התארגנתי על איזה אוטו עגלה במאה דולר, מאווי קרוזר הם קוראים לגרוטאות האלה.
בימים הראשונים שהגעתי להוקיפה הסתובבתי סביב כוכבי הילדות שלי וצילמתי אותם, לא האמנתי שאני רואה אותם בשידור חי.
איי הוואי הם איים וולקנים עם מזג אויר טרופי פשוט פנטסטי, במשך כל השנה הטמפרטורה בחוץ ובמים זהה. מאווי מקום צבעוני מהמם, הטבע בעיצומו. זהו האי השני בגודלו, שם נוסף לאי זה הוא אי הקשתות מפני שזה מחזה שכיח לראות קשתות מרהיבות של 180 מעלות.
הרוחות הן רוחות טרייד ווינדס (רוחות סחר) יציבות, אחוזי רוח גבוהים מאד ברוב ימי השנה כאשר הרוחות החזקות ביותר הן בקיץ אך בד”כ הים שטוח בעונה זו. מפנה הגלישה הוא סטאר בורד (מפנה ימני) כאשר לעיתים בחורף מגיעות רוחות הנקראות קונה (Kona Winds) פורטק (מפנה שמאלי).
המדליק שם מבחינת הגלישה או מה שעושה את המקום ללהיט עולמי זה שהחופים נמצאים במרחק “יריקה” אחד מהשני, וכל אחד בכל רמה יכול לבחור לעצמו (גל גבוה / קטן / ים שטוח) באיזה חוף הוא מעוניין לגלוש.
פירוט קצר על החופים ◄
החוף הצפוני (איפה שמתרכזת רוב הפעילות של גלישת הרוח)
קנאהה (Kanaha)
קרוב לקאולוהי לשדה תעופה, גל עדין (כתף) ארוך מאד, נהדר למתחילים או בכלל בשביל להכנס לעניינים בגלישת רוח בגלים. חוף חולי גדול מהמם ביופיו, שולחנות פיקניק, מקלחות ושרותים, מקום אידיאלי להגיע עם המשפחה.
הגל נשבר באיטיות, למעשה צריך לעצור את עצמך בשביל לתת בליפ אך זה פנטסטי בשביל ללמוד דברים חדשים. התחתית היא ריף סלעי וחול, יש Lower Kanaha ו – Uper Kanaha, באפר יש ים כיפי שהסוול גבוה. אומרים שזה עובד נהדר גם בשביל ללמוד טוו-אין (גלישת גלים עם רצועות כאשר נגררים ע”י ג’ט סקי לתוך הגל).
ספרקסויל / קמפ וואן
גם כן גלים עדינים, חופים אלה נהדרים לקפיצות, מתאימים לכל הרמות. בקיץ מתרומם קיר יפה בקמפ וואן וזהו בעצם מקום מספר אחד לקפיצות בקיץ, החוף חולי וכיפי, בהחלט מקום פנטסטי לגולשי פרירייד. התחתית היא ריף סלעי וחול בדומה לקנאהה, ישנם ימים עם סוול גבוה בעיקר בחורף.
קואהו – מאמה פיש האוס
בפעם הראשונה שלי במאווי בגיל 17, נכנסתי לגלוש בים די גבוה שם עם רובי סיגר וג’ייסון פריור (שני כוכבי גלישה בתקופה ההיא) שבדיוק צילמו אותם ממסוק, הם יצאו מהמים ואני נשארתי לתת עוד כמה גלים אחרונים.
כאשר רציתי לחזור לחוף הרוח נפלה לחלוטין, ניסיתי לשחות לחוף עם הציוד דרך המעבר הצר בין הסלעים ועם הזרם נגדי זה בלתי אפשרי לחזור לחוף. למזלי רובי סיגר (גולש גרמני תותח ושחיין אולימפי לשעבר), נכנס למים והראה לי לאן לשחות בכדי להצליח לצאת.
בקיצור יש שם זרם חזק במעבר הצר הזה בין הסלעים, כך שאם קרה ונפלה הרוח, פשוט תישחו מערבה (ימינה אם אתם עם הפנים לחוף) ותצאו משם דרך הסלעים, אחרת זה פשוט לא עובד. זה חוף עם גל חזק יותר מהחופים שציינתי קודם, אם אתם לא גולשים מנוסים בגלים עדיף שלא תכנסו לחוף זה אלא אם כן הגל ממש נמוך.
הגל שם מזכיר מאד את הוקיפה רק שהזוית שלו פחות כיפית, פחות סייד אוף יותר סייד און. היתרון הגדול של החוף הזה לפחות בזמנו (עד הפעם האחרונה שלי במאווי 2001) זה שהוא ריק וגולשים שם רק כמה גולשים ספורים, לא כמו בשאר החופים שהם פשוט צפופים מדי.
הוקיפה
החוף המוכר בעולם לגלישת רוח בגלים, מופיע כמעט בכל סרט גלישה מאז שהתחילו עם התחום המהמם הזה. זה פשוט גן שעשועים לגלים, פינה ימנית ארוכה, הרוח בזוית מושלמת של סייד אוף במילים אחרות רק תיתן.
זה חוף ממש כיפי שמתחיל בקיר טוב לפעמים מצונר, ממשיך בכתף וליד החוף שוב נעמד לו קיר אימתני. יש שם את משולש הסלעים הידוע שמי שלא ביקר שם בעצם לא ביקר בהוקיפה. לגולשים מתקדמים בלבד, אלא אם כן הים נמוך אז כל העולם ואשתו נכנסים למים.
בד”כ הרוח במכות ולא ממש יציבה, שימו לב כאשר אתם יוצאים לעומק אם יש לכם מספיק רוח לעבור את הגלים? אם לא פשוט תעשו צ’יקן ג’ייב ותחכו באינסייד (קרוב לחוף) עד שהים נרגע קצת ותוכלו לצאת.
תחתית עם ריף סלעי וחד, גל חוף מכובד, ראיתי וחוויתי שם אינספור קטעים מצחיקים ולא ממש מצחיקים. בעצם חובה לכל גולש רוח בגלים להגיע לשם לפחות פעם בחיים.
הסיבה העיקרית שלא חזרתי לשם כבר המון שנים היא שבביקורי האחרון בישראל ה- 11 לספטמבר 2001 היה את אסון התאומים במנהטן, אני כבר הייתי אחרי שתי הארכות של הויזה וחשבתי שלא יתנו לי להכנס לארה”ב אז טסתי לאיים הקנאריים והתאהבתי בהם.
חוץ מזה היום כאשר אני חושב לאחור אז כמות הגולשים היא פשוט בלתי נסבלת + המקומיים הכי לא נחמדים שפגשתי בחיי, הם ממש לא אוהבים תיירים אז אם אתם שם אל תתעסקו אתם.
ג’וז – מלתעות
הגל שם עובד פעמים ספורות בשנה, אחד הגלים הגדולים בעולם. עוד לא יצא לי לגלוש שם, אך מסיפורים אומרים שזה גל הזוי. יצא לי לשבת על הצוק ולראות את רובי נייש ורובי סיגר גולשים שם בים של 3 תרנים פלוס.
מה שזכור לי מזה שהגלים נשמעים כמו רעמים וברקים, והאדמה של הצוק רועדת כאשר הגל נשבר. אם ביום מן הימים אחזור למאווי אשמח להכנס לגל ההזוי הזה.
החוף הדרומי
קאלאמה ביץ’
נוסעים דרומה לכיוון קיאהה (Kihei) נכנסים לקיאהה ואחרי כמה ק”מ תראו שלט לחוף בצד ימין, ואם יש רוח תראו גולשים במים. שבירה עדינה יחסית, חוף שמתאים לכל הרמות, תבדקו את זה יש ימים שבצד הצפוני לא נכנסת הרוח ושם זה עובד נהדר. כמו בשאר החופים במאווי התחתית היא ריף סלעי וחול.
החוף המערבי
S Turns – לי הוא זכור בתור פוקוהלאני
נוסעים לכיוון להיינה (Lahaina) עוברים את העיר וממשיכים לכיוון פוקוהלאני שם תראו מרכז קניות, תפנו שמאלה סעו ישר עד סוף הגבעה עוד שמאלה קטן ושם תראו את החוף.
חוף למתקדמים בלבד, ריף נמוך במיוחד, גלים ארוכים וחזקים.
ישנם ימים ספורים בשנה שהוקיפה מקבל רוח און שור, והים בחוף הצפוני מתבלגן אלו הם בדיוק הימים שאתם רוצים ליסוע לפוקוהלאני ולקבל את סשן חייכם.
זכורים לי משם סשנים מדהימים עם ליביי סייבר ג’ייסון סטון וזהו רק אנחנו לבד בגלים מושלמים.
שימו לב שהריף שם ממש ממש נמוך מצאתי את עצמי פעם שוכב מתחת למערך באזור כמעט בלי מים כאשר גלים נשברים עלי, לא נעים במיוחד.
נ.ב.
טיפים חשובים לכל מי שרוצה לגלוש בהוואי:
- הריף הוא ריף חי וחד, אז תתכוננו לחתכים ברגליים, או שפשוט תגלשו עם נעליים.
- טיפ טוב לווטר סטארט תבעטו את הרגליים לצדדים ולא למטה, מתוך אינסטינקט אנו בועטים למטה, שם תלמדו על בשרכם שרצוי לבעוט לצדדים אחרת זה כואב.
- אם נחתכתם רצוי מאד לטפל ולסגור היטב את הפצע כאשר נכנסים למים, אם תגלשו אם הפצע פתוח הוא פשוט לא יחלים ויכול להתפתח למשהו נוראי, שכחתי את השם אך שמעתי הרבה סיפורים מהמקומיים.
- תנו כבוד למקומיים, כבר מזמן נמאס להם מתיירים אז לפחות תכבדו אותם ותהיו נחמדים איתם.
- כאשר יש סוול גבוה בחורף כל חוף יכול להיות מסוכן גם החופים שציינתי שהגלים ידידותיים אז כמו בפוסט על מקומות הגלישה תתייעצו עם גולשים שנמצאים בחוף, על מנת להבין אם היום בו אתם רוצים להכנס מתאים לרמתכם.
נ.ב. 2
אם הצלחתי לפתות אותכם לנסוע להוואי, ויש לכם תהיות / שאלות תגיבו ואענה בשמחה.
נ.ב. 3
עוד דבר מדליק ששכחתי להזכיר זה שבקאולוהי (העיר של השדה תעופה) כל חנות שניה היא חנות גלישת רוח, עוד לא ראיתי אף מקום בעולם שבו כל כך הרבה חנויות גלישת רוח, שווה לבקר.
היי רון! אפרופו נסיעות … לאן היית ממליץ למתחילה כמוני לסוע באיזור ספרד? אירופה בכלל?
ועם יש לך חופים או מועדונים ספציפיים – אפילו יותר טוב. אני מתכננת חופשת גלישה בספטמבר הקרוב יעד שיהיה נגיש מברצלונה. תודה!!!
היי שרון,
באזור ספרד יש הרבה חופים טובים כמו: טריפה שבדרום ספרד, בד”כ יש שם רוחות חזקות ומים שטוחים, אבל ספטמבר זה כבר סוף העונה כך שיש סיכוי לתפוס ימים טובים בשבילך.
האיים הקנריים: Gran Canaria, Tenerife, Lanzarote, Fuerteventura, La palma, La gomera
כולם נהדרים לגלישה, המקום הכי ידידותי בשבילך יהיה דרום Fuerteventura באזור Sotavento,
חול, מים שטוחים ומועדון גלישה של רנה איגלי שם תוכלי להתארגן על ציוד לכל הרמות, ולשאול שאלות מבעוד מועד. דרום גרן קנריה גם אפשרי באזור שנקרא Bahia Feliz יש שם מועדון גלישה של קלאב מד עם ציוד לכל הרמות. היתרון של גרן קנריה זה שיש חיים מחוץ לגלישה, לאס פאלמאס זו עיר הבירה של האיים הקנאריים, כך שאם את נוסעת עם חבר’ה, רצוי שתגיעו לשם כי בפוורטה הם התייבשו מהמדבר.
מקווה שעזרתי, אם יש לך שאלות נוספות אשמח לענות לך
רון