צורות של גלשנים: גלשני גלים, רוח, פאדל בורד, קייטסרפינג חלק א’

מה שלומכם קוראים יקרים?
שלומי טוב אומנם עם צלע שבורה מהפאדל בורד אבל בשלבי החלמה מתקדמים. הבטחתי ולכן אקיים, הגיע הזמן לכתוב על צורות של גלשנים. עולם הגלישה קיים כבר כמה עשורים טובים שוק הגלשנים גדול מאי פעם וצורות הגלשנים עברו שינויים עם השנים.

את המילה “שייפ” (צורה) שומעים המון כאשר גולשים מדברים על גלשנים, אתה לא מבין איזה שייפ מדהים יש לבייבי החדש שלי… עיצוב הגלשנים הוא נושא רחב שאפשר לחפור בתוכו בלי סוף, בפוסט זה אנסה לעבור על צורות כלליות של גלשנים ואיך הם מתפקדים עם צורותיהם השונות.

הרעיון הוא לעזור לכם להבין טוב יותר על מה אתם גולשים וגם איך לבחור בדרך נבונה את הגלשן המתאים לרמתכם ולתנאים בהם אתם גולשים. אתייחס לגלשני גלים אך המאפיינים תקפים גם לגבי כל שאר ענפי הגלישה.

חוקי ברזל כלליים לגלשנים

ככל שהגלשן גדול יותר קל לתפוס איתו גלים ולעמוד עליו. עובי הגלשן משחק תפקיד חשוב בציפה של הגלשן ככל שהגלשן עבה יותר אז קל לחתור ולתפוס איתו גלים. גלשן ארוך ורחב יציב יותר וכמובן קל יותר לתפוס אתו גלים.

גלשן ארוך נוח ליציבות אך מגביל בסיבוב, גלשן קצר מסתובב טוב יותר. ללמידה כדאי להקפיד על אורך ורוחב מספקים עם זאת איך שתצליחו לתפוס פינה ולגלוש, רצוי לרדת באורך וברוחב על מנת לקבל ביצועים טובים יותר.

נתוני המדידה של גלשן נמדדים לפי: אורך, רוחב, עובי ונפח. אורך רוחב ועובי נמדדים בד”כ באינצ’ים, נפח נמדד בליטרים.

לכל גלשן יש את הנקודה המתוקה שלו (Sweet Spot), הנקודה הרחבה והעבה ביותר של הגלשן. למעשה שאתם בוחרים גלשן נקודה זו אמורה להיות בין שתי הרגליים אולי טיפונת קדימה לכיוון הרגל הקדמית אבל בהחלט מתחת לרגליכם.

קו חיצוני

הקו החיצוני של הגלשן רואים אותו כאשר מביטים על הגלשן מלמעלה. עוזר בהגדרת אופיו של הגלשן: גלשן גלים קצר, לונגבורד, פיש, גאן וכו’… למעשה אחד הגורמים הכי חשובים בבחירת גלשן.

כאשר מתחילים לבנות גלשן לוקחים תבנית של הקו החיצוני הרצוי, מניחים אותה על הקלקר ומסמנים את הקו החיצוני על גבי הקלקר. לאחר מכן חותכים / מנסרים את האזור ומוציאים את הקו החיצוני של הגלשן.

ריילים

הריילים (דפנות) של הגלשן – האזור בו תחתית וסיפון הגלשן נפגשים. הריילים משחקים תפקיד חשוב בצורת הגלשן, צורת הרייל קובעת איך המים יזרמו עליהם.

ריילים רכים (מעוגלים) ישבו יציב בגל אך יכולת הסיבוב שלהם תהיה קטנה. ריילים קשים (מחודדים, עם סיומת של פינה) גורמים לגלשן להגיב מהר להסתובב חד עם תאוצה מהירה.

רוקר

קימור לאורך הגלשן (עלייה). ישנם שלושה רוקרים לגלשן: רוקר ירכתיים,רוקר מרכז הגלשן, רוקר חרטום. הרוקר עוזר בכיוון הגלשן לתנאי הגלישה וצרכי הגולש.

רוקר ירכתיים

הרוקר החשוב בחבורה. ככל שיש יותר רוקר בירכתיים אז בזמן לחיצה על הרגל האחורית חרטום הגלשן עולה גבוה מעל המים, עוזר בסיבוב רדיקאלי של הגלשן ובירידה של דרופים חדים עם גלים מהירים. לרוקר זה יש יתרון בסיבוב אבל הוא מאט את הגלשן בחתירה ובגלישה.

רוקר מרכז הגלשן

אזור מהירות הגלשן רוקר שטוח במרכז הגלשן גורם לו להיות מהיר יותר. גלשנים לגלים מהירים וחזקים יהיו בד”כ עם פחות רוקר במרכז הגלשן.

רוקר חרטום

בעיקרון פחות רוקר חרטום יותר מהירות מפני שיש פחות התנגדות מהמים (החרטום לא דוחף מים). העניין הוא שרוקר חרטום גבוה עוזר למניעת התחרטמויות.

בוטם קונטור

החלק האחורי של הגלשן (צורות ירכתיים). 

כמו שכבר כתבתי באיך בוחרים גלשן עמידה החלק האחורי של הגלשן מהירכתיים עד אחרי החרבות הקדמיות בגלשן גלים = שליש אחורי של הגלשן, הוא האזור הכי משפיע על ביצועי הגלשן (הקו החיצוני שלו, קונקייב, ריילים, עוביו, צורתו..).

הבסיס לצורות הירכתיים הוא ירכתיי הסקווש והפין כל שאר הצורות הן הכלאה של שתי צורות אלו. ישנם כל מיני שילובים כמו: פיש, ראונד, סוולוואו, דייאמונד ועוד..

ירכתיי הסקווש- הם הפייבוריטים היום רואים אותם ברוב הגלשנים ירכתיים אלו יציבים, שומרים על מהירות טובה בשילוב עם סיבוב רדיקאלי.

ירכתיי הפין- בנויים למהירויות גבוהות לגל חזק וחלול, הירכתיים המתאימים ביותר לצינורות.

ההבדל הגדול בירכתיים הוא ברוחב ובעובי. ירכתיים רחבות ועבות עוזרות בכניסה לגל מתאים מאד לגלים החלשים בישראל. ירכתיים צרות ודקות מסתובבות חזק עוזרות בשליטה על הגלשן במהירויות גבוהות, אבל הן לא מתאימות לגלים חלשים.

קונקייב

הקונקייב של הגלשן – בעצם צורת שטח תחתית הגלשן. תפקידו של הקונקייב הוא להפחית חיכוך עם המים על מנת לעזור ביצירת המהירות וסיבוב הגלשן. תחתית הגלשן היא עוד גורם אשר משפיע המון על ביצועי הגלשן. סוגי הקונקייבים רבים, אך ישנם שני קונקייבים שכיחים, הסינגל קונקייב והדאבל קונקייב.

סינגל קונקייב

קונקייב יחיד מעביר את המים מחרטום הגלשן אחורה ויוצא מהירכתיים. קונקייב זה מתאים לגלישה בים גבוה ונקי הוא תופס מסלול מושלם וגורם לגלשן להידבק למים במהירויות גבוהות, משתמשים בו בד”כ בגלשני גאן.

הסיבה העיקרית שכבר לא משתמשים בו בגלשנים קצרים או – ו בים צ’ופי היא יכולת הסיבוב המוגבלת שלו, לפעמים הוא פשוט נדבק יותר מדי למים.

דאבל קונקייב 

הקונקייב השכיח בקרב גלשנים מודרנים. הרעיון הוא פשוט לחלק את זרימת המים לשתי תעלות וכך לגרום לגלשן להיות משוחרר יותר ולהסתובב טוב יותר. בחלק הקדמי של הגלשן ממשיכים עם סינגל קונקייב בשביל שישמור מסלול ומהירות, ואז איך שהקונקייב מגיע לחלק האחורי של הגלשן הוא נהיה כפול וכך גורם לגלשן להרגיש הרבה יותר משוחרר.

טוב כמו שכתבתי בהתחלה זהו נושא שאפשר לחפור בו המון לכן אפסיק כאן. אכתוב המשך לפוסט זה בעתיד הקרוב שם ארחיב במספר סוגים של גלשנים: קצרים, פיש, גאן…. עד אז שנמשיך להתפנק בחגים האלה,
חג שמח.