טוב אז החלטתם שאתם רוצים להתחיל עם ענף הגלישה המופלא? גלישת רוח. למי שכבר גולש אין צורך לקרוא את הפוסט הזה, זה אמור לסדר את הראש למתחילים טריים
קצת תאוריה. ראשית כל עליכם ללמוד איך יודעים את כיוון הרוח בלי דגלים, חול, יריקות וכו’… עומדים בחוף באזור בו אין הסתרה (מבנה, סלע, מפרץ) של הרוח כמה שיותר קרוב למים. מסובבים את הראש אט אט ובמקום אחד (ממנו מגיע הרוח) אם תסובבו את הראש 360 מעלות, יש רק מקום אחד שבו הרוח תעבור / תורגש בין שתי האוזניים משם מגיעה הרוח.
בגלישת רוח כמו בכל ענף שייט גולשים עם הגב לרוח. מכאן נובע שאם הרוח צפונית או דרומית (בישראל) כיווני הגלישה הכלליים יהיו: מערב ומזרח. רוח מזרחית או מערבית כיווני הגלישה הכלליים הם: צפון ודרום.
למה כלליים? כי בשייט ישנם מושגים שנקראים עליה לתוך הרוח (חידוד – upwind) וירידה מהרוח (downwind) הכוונה בכיוון כללי: לגלוש בניצב לרוח.
לעלות לתוך הרוח אנו יכולים עד בערך 50 מעלות אותו כנ”ל לגבי ירידה מהרוח. אם נעלה או נרד יותר מהמדובר פשוט נעצר המפרש ישמש כמאין דגל ולא יהיה לו שום כח. חשוב להבין כבר מהתחלה שכאשר מחדדים (עולים לתוך הרוח) המפרש מתמלא בכח, וכאשר יורדים מהרוח המפרש משחרר כח (נהיה קל יותר להחזיק אותו).
התורן הוא למעשה ציר הסיבוב שלנו לא כמו בסירה שהתורן עומד בניצב לסירה קבוע במקומו.
בגלשן רוח התורן משוחרר ובכדי לשמור על הכיוונים הכלליים המדוברים, יש לשמור את התורן בניצב לגלשן. בכדי לחדד יש להטות את התורן לכיוון הירכתיים ובשביל לרדת מהרוח להטות את התורן לכיוון החרטום.
בגדול בשביל להצליח לגלוש צריך לשמור את התורן בניצב לגלשן. ההטיות של התורן קדימה (לכיוון החרטום) או אחורה (לכיוון הירכתיים) הן רגעיות ומיד יש להחזיר את התורן למרכז הגלשן (בניצב לגלשן). ממש כמו באוטו כאשר רוצים לעבור נתיב מזיזים קצת את ההגה עוברים נתיב ומחזירים את ההגה חזרה למרכז.
עד כאן להפעם, המשך יבוא.
אם משהו לא מובן אתם מוזמנים לשאול שאלות.