מה שחשבתי זה שאפשר לדון קצת במה שמטריד את רוב המתחילים. הגלישה נהפכת לאינסטינקט עם הזמן אך בהתחלה זה יכול לחרפן למה לא מצליחים? עם שימוש נכון בטרפז אנו יכולים להשאר במים לפחות פי 10 יותר זמן מאשר בלעדיו!! וכאשר אנו ממש מאוזנים אז בזמן הפלנינג כמעט ולא משקיעים שום מאמץ.
השרירים היחידים שבאמת עובדים הם שרירי הבטן אז לשם תשאפו. לא חסרים אנשים שגולשים המון שנים ועדיין מבזבזים כח מיותר בגלישה. אוקיי אז כיוון ראשוני לפני שנכנסים למים תקחו שניים וחצי שיברים (כף יד פתוחה מאצבע לזרת) מהתורן על המנור, ותשימו את החבקים באזור הזה (אני אישית אוהב צמודים אפשר עם רווח של שיבר או יותר) ממש מתחילים יכולים אפילו לנסות רק במרחק של שני שיברים מהתורן.
בהמשך אדבר על אורך החבקים, ולמה אני מאמין גדול בחבקים ארוכים אחרי נסיונות בכל האורכים האפשריים. כנסו למים גלשו, אם אתם מרגישים שהיד האחורית עובדת קשה מדי אז תזיזו את החבק האחורי יותר אחורה כך גם עם היד הקדמית. מצב אידאלי זה כאשר אפשר לשחרר את שתי הידיים מהמנור ועדיין המפרש יעמוד באותו מקום ללא מאמץ.
הכח בא בעיקר מהבטן עם נגיעות פה ושם ברגליים בעיקר בחידוד (לחץ על עקב הרגל האחורית), הידיים כמעט ולא אמורות לעבוד כאשר החבקים מאוזנים. טעות נפוצה היא שהחבקים נמצאים קרוב מדי לתורן על המנור = גלישה עם מפרש פתוח = פחות מהירות = עבודה קשה ומיותרת עם היד האחורית.
לכל המתלהבים למיניהם מחבקים קצרים תשחררו זה פשוט מגביל, מעיק ולא פרקטי, אפשר להנות מזה רק ברוח חלשה.
אז קדימה למים, אשמח לעזור אם יש שאלות.