כמו שהבטחתי לכם בשני הגורמים החשובים ביותר בגלישת רוח, כתבתי שאני מבשל לכם ראיון עם גולש מהסרטים. סיימתי לבשל והנה הראיון עם מר תומאס בריירו: גולש עם סגנון מהמם בגלים, נולד, גדל וחי בלנזרוטה שבאיים הקנריים ואחד האנשים הצנועים ביותר שפגשתי בחיי.
שהצעתי לראיין אותו הוא ביקש שהראיון יהיה עליו ועל אישתו מפני שהם חיים את הגלישה יחד. כמובן שהגבתי בחיוב, הראיון בספרדית עם תרגום שלי לעברית.
ספר לנו קצת על עליכם?
אנחנו זוג שבא ממשפחות גולשי רוח, אהבתנו היא לטייל ביחד בעולם לאזורים אטרקטיביים של גלישת רוח מקומות כמו: מאווי, מאוריציוס, קריביים, אירופה ברזיל וצ’ילה..
זו התשוקה שלנו ואנו משקיעים את כל חסכונותינו וחופשותינו בחיפוש אחר רוח ותנאי גלישה טובים בזמן שאין אצלנו רוח. הבעיה שאנו גרים באיים הקנריים, עוד גן עדן לגלישת רוח שאפילו בעונות הפחות טובות יש תנאים לא רעים בכלל.
אשתי מנואלה גולשת 10 שנים ולאחרונה התחילה להנות ביחד איתי מגלישה בגלים גדולים. חוליה ביתנו רק בת 5 וכבר מטיילת איתנו בכל העולם, המשפחה נותנת פרספקטיבה אחרת לספורט אולי פחות רדיקאלית אבל אנו נהנים ביחד מכל רגע נתון.
מתי התחלת לגלוש ואיפה?
בשנת 1981 הייתי בן 10 בלנזרוטה שבאיים הקנריים ביתי והמקום שאני מכיר הכי טוב, לקחו לי שלוש שנים ללמוד את הספורט. המנור שהיה לי בזמנו היה באורך 2.70 הציוד היה מאד כבד, אבי היה זה שלימד אותי ולא הצלחתי להרים את המפרש. אני לא אשכח שראיתי את הוידאו של מיסטרל take off ונדהמתי לראות איך הם גולשים עם גלשנים גדולים.
מה היום הזכור לך ביותר בקריירה?
אני חושב שיש לי כמה כאלה, שנת 2002 פוורטו לחה בפוורטה ונטורה יום ענק עם כל החברים במים. יש לי כמה זיכרונות מדהימים מצ’ילה מלפני שנתיים, וגם מביתי בחוף שנקרא אל חמאו.
עם תנאים כל כך טובים בבית מה גורם לכם לחזור לצ’ילה מדי שנה?
אנו מרגישים פה כמו בבית חוץ מהמרחק והמים הקרים. התרבות לטינית, השפה המדוברת ספרדית ואפילו המבטא דומה. הרוח פורטק (מפנה שמאלי) כמו בבית והתנאים פה נכנסים בתדירות מאד גבוהה, יותר מהכל בשביל גלישת רוח בגלים, זה כמו הימים הכי טובים אצלנו בלנזרוטה.
חוץ מזה שחופי הגלישה פה מהממים ביופיים, המקום עדיין בתולי עם מעט אנשים ובין מי שכבר כאן מקומיים ותיירים כאחד, ישנה הרגשה של משפחה אחת גדולה.
מהי השקפת החיים שלך על הגלישה ובכלל?
אל תשאיר למחר מה שאתה יכול לעשות היום. אני מנסה להיות כמה שיותר רגוע, הייתה תקופה שהייתי מתחרה, היום תחרויות לא מעניינות אותי וגם לא בא לי לשבור ציוד, אבל מה שחשוב לי זה לעשות מה שצריך בשביל להיות מסוגל לגלוש רגוע.
היה לי מזל ועכשיו אני חי כמו שאני רוצה לחיות. כל המשפחה שלי גולשת, את עבודתי אני מסיים בצהריים ומיד נכנס למים כשיש רוח גלישת רוח אין אז גלישת גלים, לאחרונה אפילו התחלתי קצת קייט, הכל ברגוע אני בן 42.
תאר לנו יום טיפוסי בחייך?
עכשיו זה הרבה יותר קל שיש את תחזיות מזג האויר אני מתכנן את ימי הגלישה שלי מראש, מסתכל בווינדגורו ומחליט איפה אני הולך לגלוש ובאיזה שעה בהתאם לגאות והשפל.. בקנריים בד”כ השמש שוקעת בשעה מאוחרת, אז אני מסיים לעבוד בצהריים, לוקח את בתי מביה”ס ואנו הולכים לאכול ביחד עם המשפחה.
אחרי האוכל אני נח קצת והולך לגלוש, עכשיו עם הילדה יש פחות זמן אבל מסתדרים עם זה. אני מבלה כל יום במים עם האחים שלי, אשתי וכמה חברים.. זה הכיף של האי שלנו.
לפעמים בחורף יש פה תנאים נדירים ורק אני ומשפחתי במים פשוט תענוג.
בתור אחד שיש לו בוטם טרן נדיר מה הסוד שלך עם הבוטם?
שהייתי קטן יצאתי מביה”ס וראיתי סרטי גלישה כל יום בעיקר את רובי נייש ואני חושב שבגלל שראיתי כל כך הרבה סרטים בסוף יצא לי. מה שאני עושה כל יום בלנזרוטה זה גולש רוח בגלים, יכול להיות המקום שאני גולש בו כל הזמן.
מה אתה עושה לפני שאתה נכנס לגלוש? האם יש לך סדר קבוע של דברים לפני הכניסה למים?
אני תמיד מתרגש אבל באותו זמן אני גולש בצורה שמרנית, אחרי מעל לשלושים שנה במים עדיין כשיש יום טוב אני נרגש. זה כמו טקס, עכשיו יש אינטרנט רואים תחזיות ככה שכבר יום לפני אני לא רגוע, חסר שקט. האמת היא שאני מודע לזה שאני גר במקום נדיר לגלישה, אני לא דתי או משהו אז אני מודה לעצמי שהרשתי לעצמי להיות פה היום.
איך אתה מגדיר את סגנון הגלישה שלך?
התרגיל המועדף עלי הוא “סלאש”, כיום אני כבר לא מחפש קפיצות מטורפות ותרגילים, אני אוהב לגלוש מהר על הגלים ולהוציא כמה שיותר ספריי. פשוט וטוב, בוטם טרן טוב, טופ טרן חזק וזהו.
מנקודת המבט שלך מהם הדברים החשובים ביותר שצריך בשביל להיות גולש רוח טוב?
קודם כל צריך תנאים טובים של גלים ורוח וכמובן להתחיל לגלוש בגיל צעיר. יש אנשים שיש להם את התנאים מול הבית כמו פיליפ קוסטר שגר בורגאס (קנריים) על המים, או רובי סוויפט שנולד באנגליה אבל מגיל צעיר גולש בהוואי, קנריים, צ’ילה..
אחרי זה בשביל להתקדם חשוב לגלוש ביחד כמה חברה, זה עוזר למוטיבציה. עוד דבר חשוב זה לראות כמה שיותר סרטי גלישת גלים ורוח, לשים לב לתנוחות של הגוף ולהבין את הים טוב יותר.
עוד דבר שמאד עוזר זה לגדול במקום עם אוירת גלישה שיש בו תחרויות, צלמים וגולשים טובים.
איך אתה רואה כיום את תעשיית גלישת הרוח ומה אתה צופה שיקרה לה בעתיד?
אני חושב שלפני כמה שנים היו הרבה יותר גולשים, אבל גולשי רוח זה עם אמין לספורט שלו ומי שעדיין גולש לא יעזוב את זה אף פעם.
כך שאנו עדיין קבוצה מכובדת של אנשים בעולם אומנם לא בסדר גודל של גלישת גלים או קייט אבל קבוצה יפה, ובגלל שאנחנו כל כך מאוהבים בספורט אז אנו מחליפים ציוד כל שנתיים שלוש וכך התעשיה לא תעלם.
הציוד בימינו כל כך קליל ותופס מגוון רחב של תנאים כך שלא צריך יותר מדי גלשנים ומפרשים בשביל לעסוק בתחום. בוא נגיד שבהווה התעשיה לא ממש יציבה ובעתיד אני לא רואה גולשי רוח, אני רואה אנשי ים, אנשים יעשו הכל מהכל בהתאם לתנאים: גלישת רוח, גלים, קייט, סאפ, דייג..
מה שחשוב זה להיות במים ולהנות, כל השאר לא באמת משנה. אני מאמין שימציאו עוד המצאות חדשות שיתאימו לתנאים וסגנונות שונים של אנשים בהתאם לרמתם ולמקום שהם גרים וכך התעשייה תחיה לנצח.
איזה טיפ אתה יכול לתת מהנסיון שלך לגולשים צעירים או בתחילת דרכם?
אל תחשבו שאתם הולכים להיות משהו, פשוט תהנו מזה. נסו למצוא קבוצה ולגלוש ביחד, יותר חברה יותר מוטיבציה יותר משחק.
