היום קיבלתי טלפון מחבר שקנה גלשן אצלי לפני כמה שבועות, הוא נשמע מבסוט לאללה אומר שהגלשן הקפיץ אותו בכמה רמות. הבחור גולש מתחיל שחזר לגלישה ואוהב אותה מאד, אך תהייתו היא לגבי זה שהוא עושה משהו לא נכון בכניסה לרצועות הרגליים.
כבר כתבתי פוסט על כניסה לרצועות הרגליים אך כיוון שזהו נושא שמעסיק הרבה גולשים החלטתי לכתוב על זה עוד. קיצר למי שעדיין קשה לו עם העניין הזה של הכניסה לרצועות (עלייה לפלנינג), נראה לי שהמפתח זה בהשענות קדימה לכיוון החרטום.
בכלל בגלישת רוח הקטע הזה של להשען קדימה לכיוון החרטום הוא קריטי, עוזר רבות בחידוד ובגלישה. התנועה צריכה להיות כזו: גוף כל הזמן נשען קדימה, אם תוציאו את הראש מעבר לכתף קדמית זה יעזור לכם ליישם את התנועה. עוד דבר שיכול לעזור זה רגליים קלות, כוונתי היא להעברת המשקל מהגוף על המנור עם לחץ כלפי מטה כלפי הגלשן.
ודבר אחרון, כשיש לכם מספיק מהירות והחלטתם ללכת אחורה ולהכנס לרצועות, העבירו את רוב משקל הגוף על הרגל הקדמית. כאמור יש פחות נפח בירכתיים ולכן כל לחיצה קטנה על אזור זה משקיעה את הירכתיים והחרטום עולה במהירות לתוך הרוח.
עם משקל על הרגל הקדמית באזור בו יש הרבה נפח לגלשן, קל יותר לשמור על מהירות גבוהה ועל ציפה של הגלשן. חשוב לזכור שבסיס הכניסה לרצועות הוא מהירות, שימרו על מהירות גבוהה. אז אתם גולשים, יש לכם מספיק מהירות והלכתם אחורה, רגל אחורית בין הרצועה האחורית לקדמית ורגל קדמית מלפני הרצועה הקדמית.
נסו להכניס רק את הרגל הקדמית לרצועה הקדמית ואחורית צמודה אליה מאחורה. שימרו משקל על קצות האצבעות, השענו קדימה ונסו לדחוף את התורן קדימה בכדי שרוב המשקל של המערך יהיה מעל מרכז הגלשן באזור עם הרבה נפח, נסו לישר את המרפקים ולשמור מפרש סגור, מהלך זה עוזר בדחיפת התורן קדימה.
מקווה שפוסט חיזוק זה יעזור לכמה גולשים, אשמח אם תשתפו את חוויותכם.
בנתיים, קדימה למים לתרגל!
נ.ב. בהמשך להטיית הגוף קדימה, שימרו את משקל הגוף מעל הגלשן וקדימה לכיוון החרטום. רק לא אחורה לכיוון הירכתיים, זה מאט אתכם ומונע את כניסתכם לרצועות.