יום שני 27/2
אנחנו כבר בסוף פבואר נשארו עוד כמה סערות ספורות ונכנסים לעונת האביב. כן אני יודע שרובכם מתים שיגיע כבר הקיץ, אבל לאלו בינינו שחיים על תנאי הגלישה בחורף זה כואב שהוא מסתיים.
מחר נכנס שקע יפהפה, אני חרמן לגלוש ברמות שקשה לתאר.
חוף בת גלים פול פאוור, פעם אחרונה שהייתי בבת גלים הייתה תחרות הסטורם ריידר 2012, תחרות שאני מעדיף לשכוח. אומנם היו תנאים לפנים אבל זילזלתי, הגעתי באיחור ושילמתי ביציאה זריזה מהתחרות במקצה הראשון. את רוב המקצה ביליתי בשחייה וגם שהגעתי לציוד בחוף הקזינו לא הייתה לי רוח לווטר סטארט, ראיתי את המקצה עובר לי מול העיניים ויצאתי בבושת פנים מתחרות שהיייתי צריך לנצח או אולי להיות המפסיד הראשון במקום השני.
אחרי שקיבלתי את הבשורה המרה, ראיתי שהרוח הייתה 45 קשר וחשבתי רצוי שאבדוק לראשונה את הפורס 3.0. נכנסתי למים, לא הייתה לי מספיק רוח והגל הראשון שהעיף אותי העיף לי את הציוד מהידיים ומחדש עפתי לקזינו רק שהפעם בלי הציוד.
מצאתי את עצמי בחוויה דומה להרפתקה בחוף בת גלים רק עם סלעים קטנים יותר, לא הצלחתי לטפס עליהם בגלל שאיבה חזקה של מים. החלטתי שאני שם ידיים על הראש ונותן לגל להרים אותי לסלעים וכך היה.. חטפתי כמה מכות בידיים, לשמחתי לא בראש ויצאתי מהמים לחפש את הציוד.
מצאתי את הציוד מונח יפה בין כמה סלעים גדולים, הוצאתי אותו מהסלעים, ראיתי מפרש יפהפה, דנדש קרוע וגלשן חבול. למען האמת הופתעתי מחוזק הגלשן שחוץ מפיצוץ אחד שדורש תיקון, שאר הגלשן פיקס רק צריך כמה נגיעות בצבע.
קיפלתי את הציוד והתחלתי ללכת, פתאום קלטתי שאני בתוך שטח בנייה סגור, ראיתי חריץ אחד בגדר עם אופציה ליציאה, הלכתי לכיוונו והמעבר היה מלא בקוצים. הנחתי את הגלשן והציוד על הקוצים, טיפסתי על הציוד כדי לעבור לצד שני של הגדר.
התחלתי ללכת לכיוון המועדון ותפסתי טרמפ עם איזה בחור נחמד עם טנדר פתוח, ישבתי מאחורה החזקתי את הציוד והתחלתי לשיר..
יום שלישי 28/2
כתיבה אחרי גלישה זה בריאות, היום נכנסה סערה ושוב חוף בת גלים נתן כמו שרק הוא יודע לתת.
נכנסתי למים בשעה 14:00 עם מחשבה אחת בראש: להחזיר את הדאבל פרונט לופ שעשיתי בקנריים. בקיץ האחרון שלי בגרן קנריה התחלתי לתת אותם, אף פעם לא הגעתי לשליטה טובה אבל כבר הייתי נוחת בווטר סטארט.
אממא כמו איזה מסתרק על הצד, אני פה כמעט ארבע שנים וכמעט שלא עשיתי אותם. בשנה שעברה הייתה איזו צפונית חזקה בשדות ים שנתתי שלושה במפנה ימני לראשונה בחיי, באף סערה בארץ בשנים האחרונות לא נכנסתי.
היום בשעה הראשונה של הסשן הים היה שטוח הייתי על מפרש הסשן 4.2 באוור פאוור מטורף, נתתי כמה תרגילים אבל נפלתי הרבה. הרוח ירדה, הים עלה והמפרש שהיה לי בידיים ישב כמו כפפה. קיבלתי דז’וו של פוזו והתחלתי לקפוץ לשמים. בקים, פושים, פרונטים דיליי ונסיונות הזויים לדאבלים, התפרקתי לחתיכות אבל הרגשתי ממש טוב סוף סוף חזרתי לדאבלים האהובים.
יום רביעי 29/2
אני חושב על אתמול וזה עושה לי טוב על הלב, היו חסרים שם כמה טייבל פרונטים תרגיל קל שפשוט ברח לי מקו המחשבה, אולי קצת אייר צ’אצ’ו אבל בהחלט היה סשן קפיצות נהדר, כן ירבו ימים אלו.
היום בבוקר היו תנאים חזקים, עברתי בחנות ברישפון ודימיינתי יום גלישה עצבני, ראיתי שהרוח דרומית אז נסעתי לחוף הילטון.
בעודי מסתכל על הים התחיל גשם, הרוח השתנתה למערבית ונפלה, נגמר לי הפופקורן ונסעתי חזרה לרישפון :(. מרגיש כאילו לא גלשתי שנים, מחר עושה רושם שיהיה עוד יום בת גלים מופלא. ממש הוואי בישראל, רק חסרה שמש וחום אבל התנאים נהדרים בחורף הזה.
לפי הגורו מחר יום גלישת רוח אחרון לסערה זו, אני מקווה למצות אותו כמו שצריך. אחריו יגיעו כמה ימי גלישת גלים מתוקים. פפפ החיים האלה כל כך יפים שבא לבכות..
נ.ב. יש לי קצת וידאו מצ’ילה שצילמתי עם מצלמת הגו פרו הוא דורש עריכה stay tuned….
